מחשבות מעוותות הן חלק בלתי נפרד מהאופן שבו אנו תופסים את העולם סביבנו ומגיבים אליו.

 

לכולנו סכמה קוגניטיבית כלשהי ואנו משמרים את הסכמה ומחזקים אותה ע"י המחשבות המעוותות על ידי התמקדות במידע מסויים והתעלמות ממידע אחר.

 

תוכן זה עוסק בזיהוי עיוותי חשיבה והטיפול בהם באמצעות גישה קוגניטיבית CBT, תוך הדגשת הסכמה הקוגניטיבית ותפקידה בתהליך.

​

אז מה היא בעצם סכמה קוגניטיבית?

סכמה קוגניטיבית היא מבנה מנטלי הכולל הטיות קוגניטיביות, הנחות יסוד וזיכרון, המשפיעים על האופן שבו אנו מעבדים מידע.

הסכמה מתבטאת במגוון תחומים: קוגניטיבי, מוטיבציוני, התנהגותי ורגשי.

תפקיד הסכמה הוא להקנות לנו מערכת ארגונית לתפיסת העולם ולהתמודדות עם עומס המידע בסביבה שלנו. עיוותי חשיבה הם האמצעי שבאמצעותו הסכמה משמרת ומחזקת את עצמה, על ידי התעלמות ממידע נוגד והתמקדות במידע התומך בהנחות היסוד.

​

דוגמה לסכמה: הכביש הוא מקום מסוכן מאוד-> המחשבה: " אם לא אעיר לנהג , הוא לא יראה את הסכנה"-> הרגש בזמן נהיגה : דאגה מתמדת -> ההתנהגות: הערות תכופות לנהג בזמן הנהיגה ("תיזהר!  תסתכל במראות! יש שם הולך רגל!")-> התוצאה: בזכותי אין תאונה.

 

עיוותי חשיבה:

עיוותי חשיבה הם דפוסי חשיבה מוטים ולא מציאותיים המשפיעים על תפיסתנו את האירועים סביבנו.

 

הנה כמה מהעיוותים הנפוצים ביותר:

קריאת מחשבות: ההנחה כי אנו יודעים מה אנשים אחרים חושבים ללא עובדות תומכות,

לדוגמה: "הוא חושב שאני אידיוט."

​

ניבוי עתידות: הנטייה לצפות את העתיד באופן שלילי וללא בסיס מציאותי,

לדוגמה: "בטוח יעשו קיצוצים ויפטרו אותי."

​

חשיבה קטסטרופלית: האמונה שמה שיהיה הוא בלתי נסבל ושאין ביכולתנו לשאת אותו,

לדוגמה: "אם יפטרו אותי אזרק לרחוב ואקבץ נדבות."

​

תיוג: ייחוס תכונות שליליות לעצמנו או לאחרים, לדוגמה: "המנהל שלי חסר כישורים."

​

מסנן שלילי: התמקדות בשלילי והתעלמות מהחיובי, לדוגמה: "השנה הראשונה שלי כהורה היא נוראית."

​

הכללת יתר: הגעה למסקנות גורפות מאירוע בודד בלבד, לדוגמה: "אם התעוררה בי משיכה לאישה הזו, אני כנראה לסבית."

​

חשיבה דיכוטומית: בחינת אירועים או אנשים במושגים של "שחור או לבן" כמו: "אף אחד לא אוהב אותי."

​

פרסונוליזציה: ייחוס אחריות אישית לאירועים שליליים ולא ראיית האחריות של אחרים, לדוגמה: "מערכת היחסים הזו נכשלה בגללי."

​

הסקה רגשית: נתינת משמעות לרגשות כמציאות, כמו: "אם אני מרגיש בדיכאון כנראה שהנישואים שלי לא עובדים."

​

מחשבות אוטומטיות:

מחשבות אוטומטיות הן מחשבות המתעוררות בתגובה לאירועים חיצוניים או פנימיים, ואינן מתעוררות באופן אקראי אלא תלויות בסכמה הפעילה.

יש להבחין בין מחשבות אוטומטיות לבין אמונות יסוד, שהן עמוקות יותר ומשפיעות על תפיסת המציאות שלנו בצורה משמעותית יותר.

 

חלק מהתהליך בעבודת הCBT , הוא תשאול סוקרטי:

תשאול סוקרטי הוא מתודה דיאלוגית שמטרתה לעודד חשיבה ביקורתית ולבחון רעיונות בהתבסס על לוגיקה.

תשאול סוקרטי כולל שאלות המיועדות למיקוד הנושא הרלוונטי, בחינת ההנחות, חקירת ההיגיון ובחינת נקודות מבט שונות.

לדוגמה:

"מהן הראיות שתומכות ברעיון שלך?"

"האם קיימים הסברים או נקודת מבט חלופיות?"

"מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?"

"מהי התוצאה המציאותית ביותר?"

 

אסטרטגיות טיפול נוספות:

הטיפול בעיוותי חשיבה בגישה הקוגניטיבית כולל מספר שלבים ואסטרטגיות:

​

הסבר פסיכו-חינוכי: מתן מידע למטופל על הטיות חשיבה נפוצות ועזרה בזיהוי עיוותי החשיבה שלו.

​

ניטור עצמי: מעקב יומיומי של המטופל אחרי המחשבות, ההתנהגויות והרגשות שלו.

​

בניית מחשבות חלופיות: יצירת מחשבות אלטרנטיביות ויעילות יותר למחשבות האוטומטיות והמעוותות.

 

לסיכום:

עיוותי חשיבה מהווים חלק חשוב ומשמעותי בהבנה של האופן שבו אנו תופסים את העולם ומגיבים אליו.

זיהוי וטיפול בעיוותי חשיבה באמצעות הגישה הקוגניטיבית מסייעים לפתח חשיבה ביקורתית, להפחית חרדה ולשפר את איכות החיים.

השימוש בתשאול סוקרטי ובניטור עצמי הם כלים מרכזיים בטיפול זה, המסייעים למטופלים לבנות אמונות ומחשבות בריאות יותר.

​