הורות הינו תפקיד מורכב ומאתגר, המשלב בין אהבה והצבת גבולות לבין תמיכה והתמודדות עם עימותים. 
הבנת סגנונות הורות וסוגי התקשרות יכולה לסייע להורים לגדל ילדים בריאים מבחינה נפשית ורגשית, עם ערך עצמי גבוה ויכולת להתמודד עם העולם בצורה מיטבית.

סגנונות הורות:

​

1.    סגנון מתירני
בסגנון זה, ההורים מתקשים להציב גבולות ושמים את הילד במרכז. 
הילד זוכה לחופש רב, אך חסר כלים להתמודד עם גבולות ומשמעת. 
תוצאה אפשרית היא שהילד יפתח ביטחון עצמי נמוך, חוסר יכולת לווסת רגשות וקושי לעמוד מול סמכות. 
לעיתים קרובות ילדים אלו יגדלו להיות פחות עצמאיים ובעלי קושי בקבלת החלטות.

​

2.    סגנון סמכותני
ההורים בסגנון זה נוקשים ומציבים גבולות בצורה ענישה, לעיתים קרובות ללא הסבר. 
הדבר עשוי להוביל לעוינות אצל הילדים, תחושת חוסר ביטחון וניכור רגשי. 
הילדים עלולים לפתח פחד מכישלון ולהיות פחות יצירתיים ועצמאיים. 
הם עלולים לחוות לחצים גבוהים וחרדות בשל הציפיות הגבוהות והענישה הקשה.

​

3.    סגנון סמכותי
בסגנון זה יש איזון בין הקשבה לצרכי הילד לבין הצבת גבולות ברורים. 
ההורים מספקים הוראות ברורות, דרישות ופיקוח תוך מתן חום וגמישות. 
ילדים להורים סמכותיים נוטים לפתח ערך עצמי גבוה, יכולת לווסת רגשות, תחושת אחריות וביטחון עצמי. 
סגנון זה נחשב לאופטימלי ביותר, שכן הוא מעניק לילדים גם כלים להתמודד עם העולם וגם תחושת ביטחון ואהבה.

המטרה ההורית היא להגדל ילדים עם ערך עצמי גבוה ויכולת להתמודד עם העולם בצורה בריאה ומאוזנת. 
סגנון ההורות צריך לקדם מטרה זו על ידי הצבת גבולות ברורים תוך שמירה על תקשורת פתוחה, חמה וגמישה.

​

"אסרטיביות" היא שם המשחק! 
אסרטיביות היא התנהגות נרכשת הדורשת חשיבה רציונלית ושליטה עצמית. 
במסגרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ניתן להשתמש בכלים לניתוח אירועים ולאמן את החשיבה הרציונלית.

למשל, אם ילד מסרב לכבות את הטלוויזיה, ניתן לשנות את המחשבה הראשונה שעולה ולהגיב באופן רגוע ואסרטיבי במקום להגיב בכעס.

ע"פ גישת הCBT הכל מתחיל בשליטה במחשבות, לשאול שאלות על המחשבות ולפעול בצורה יעילה יותר. 
זהו תהליך אימוני שמחזק את השליטה העצמית ומסייע להורים לפתח סגנון הורות סמכותי. 
העימותים אינם הופכים אותנו להורים רעים; חשוב לנשום, לחשוב ולא להגיב מיד. 
ההורים הם מודל לחיקוי לילדיהם ומלמדים אותם כיצד לווסת רגשות ומחשבות בצורה יעילה.

סוגי התקשרות והשפעותיהם על אכות חיי ילדינו:
ג'ון בולבי פיתח את תאוריית ההתקשרות, המדגישה את חשיבות הקשר הרגשי הראשוני בין הילד למטפל הראשי (בדרך כלל האם).

הקשר הזה משפיע על יכולתו של הילד לפתח מערכות יחסים בטוחות ובריאות בעתיד.

התקשרות בטוחה נוצרת כאשר המטפל מגיב בצורה עקבית ואמפתית לצרכי הילד.

התקשרות בטוחה: הילד מרגיש ביטחון ונוחות בקרבת המטפל ויודע שהמטפל זמין עבורו במצבי מצוקה.

התקשרות חרדה-מנעת: הילד מתקשה לבטוח במטפל ומפחד מפני נטישה. לעיתים קרובות הוא יגיב בחרדה ויפעל כדי לשמור על קרבת המטפל בכל מחיר.

התקשרות נמנעת: הילד לומד לא לצפות לעזרה מהמטפל ומפנה את רגשותיו הפנימיים כלפי חוץ. הילדים נמנעים מקשר רגשי ומנסים להיות עצמאים באופן מוגזם.

התקשרות לא מאורגנת: הילד חווה בלבול וחוסר אמון כלפי המטפל, פעמים רבות בשל טראומות או התנהגויות לא עקביות מצד המטפל.

אז מה ההשפעות ארוכות טווח?
התקשרות בטוחה משפיעה לחיוב על היכולת לפתח מערכות יחסים בריאות בעתיד, יכולת הוויסות הרגשי, והערך העצמי. התקשרות לא בטוחה עשויה להוביל לקשיים רגשיים, חרדות, והתקשות במערכות יחסים חברתיות ורומנטיות.

לסיכום,

הורות היא מסע מאתגר המשלב בין הצבת גבולות ומתן חום ואהבה. הבנת סגנונות ההורות וסוגי ההתקשרות מסייעת להורים לגדל ילדים בריאים נפשית ורגשית.

באמצעות פיתוח חשיבה רציונלית ושליטה עצמית ניתן ליצור סביבה משפחתית בטוחה, תומכת ומחזקת.